מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
בתי המשפט בישראל קבעו פעם אחר פעם כי לתיעוד רפואי חסר קיימות השלכות מרחיקות לכת כנגד הרופא או המוסד הרפואי המטפל, כאשר מוגשת כנגדם תביעה של רשלנות רפואית. בתי המשפט מכנים מצב בו קיים חוסר או ליקוי בתיעוד הרפואי, כמצב של "נזק ראייתי": בתביעה שעניינה רשלנות רפואית, על התובע החובה להוכיח את תביעתו, כפי שנאמר עוד במקורותינו: "המוציא מחברו - עליו הראיה". התובע, שטוען כי נפגע כתוצאה מן הטיפול הרפואי, נדרש להוכיח בפני בית המשפט בראיות את טענותיו, והכלי המשמעותי ביותר שעומד לצידו הינו התיעוד הרפואי בעניינו, שאמור לשקף נאמנה את העובדות הרלוונטיות הנוגעות לעניין. כאשר התיעוד הרפואי אינו שלם - נפגעת בצורה אנושה יכולתו של התובע להוכיח את תביעתו, ונגרם לו "נזק ראייתי".
בתי המשפט קבעו בשורה של החלטות, כי לנזק ראייתי שנגרם לתובע ברשלנות רפואית - קיימות שתי משמעויות עיקריות:
(1) במצב בו נגרם לתובע "נזק ראייתי", יש הצדקה להקל עם התובע ולהסיר ממנו את החובה להוכיח את קיומה של רשלנות רפואית, ועל כן עוברת חובת ההוכחה אל הרופא או המוסד הרפואי. על הרופא המטפל להוכיח כעת כי לא היתה מצידו רשלנות רפואית. המדובר בצעד שבמקרים רבים מכריע את גורל התביעה, שכן במצב בו לא קיים תיעוד רפואי - מוצא עצמו הרופא הנתבע ללא אמצעים למעשה להדוף את התביעה. בתי משפט אינם נוטים כמובן לקבל עדויות של רופאים, הנסמכים על זיכרונם בלבד (ולא על תיעוד רפואי רשום), שכן המדובר בעדויות חשודות מעצם טיבן - רופא המטפל בעשרות מטופלים מידי יום אינו מסוגל לזכור פרטים מהותיים אודות הטיפול בכל אחד מהם.
רק לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בבאר-שבע (ת.א. 1440/05) תביעה של גבר, אשר עבר ניתוח בקע מפשעתי, וכתוצאה מסיבוך של הניתוח התנוון אחד מאשכיו. בית המשפט קבע כי קיים מחסור מהותי בתיעוד הרפואי הנוגע לבדיקת התובע בטרם שוחרר מן האשפוז לאחר הניתוח, ודחה את ניסיונות בית החולים והרופאים להשלים את התיעוד החסר באמצעות עדויות בע"פ.
(2) אפשרות נוספת שהזכירו בתי המשפט, הינה להכיר ב"נזק הראייתי" שנגרם למטופל כעילת תביעה עצמאית. כלומר, עצם העובדה כי לא נערך תיעוד רפואי כנדרש, ולא ניתן להגיע לחקר האמת בנוגע לטיפול הרפואי בעקבות כך - גורמת נזק למטופל, והוא זכאי לקבל פיצוי בשל חוסר הוודאות שנגרם לו. כלומר, גם אם בית המשפט יפסוק כי לא היתה רשלנות רפואית בטיפול בנפגע, הרי שעצם העובדה כי מידע רפואי חשוב אבד בשל העדר התיעוד - מקימה לנפגע זכות לפיצויים העומדת בפני עצמה. חשוב להדגיש כי גישה זו הינה גישה חדשנית למדיי, שעדיין לא התקבלה בפה מלא ע"י בתי המשפט בישראל, וככל הנראה - טרם הגיע המקרה המתאים בשערי בית המשפט. לטעמנו, לא יעבור זמן רב עד שתביעות מסוג זה יוכרו בצורה ברורה ע"י בתי המשפט.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
בתי המשפט בישראל קבעו פעם אחר פעם כי לתיעוד רפואי חסר קיימות השלכות מרחיקות לכת כנגד הרופא או המוסד הרפואי המטפל, כאשר מוגשת כנגדם תביעה של רשלנות רפואית. בתי המשפט מכנים מצב בו קיים חוסר או ליקוי בתיעוד הרפואי, כמצב של "נזק ראייתי": בתביעה שעניינה רשלנות רפואית, על התובע החובה להוכיח את תביעתו, כפי שנאמר עוד במקורותינו: "המוציא מחברו - עליו הראיה". התובע, שטוען כי נפגע כתוצאה מן הטיפול הרפואי, נדרש להוכיח בפני בית המשפט בראיות את טענותיו, והכלי המשמעותי ביותר שעומד לצידו הינו התיעוד הרפואי בעניינו, שאמור לשקף נאמנה את העובדות הרלוונטיות הנוגעות לעניין. כאשר התיעוד הרפואי אינו שלם - נפגעת בצורה אנושה יכולתו של התובע להוכיח את תביעתו, ונגרם לו "נזק ראייתי".
בתי המשפט קבעו בשורה של החלטות, כי לנזק ראייתי שנגרם לתובע ברשלנות רפואית - קיימות שתי משמעויות עיקריות:
(1) במצב בו נגרם לתובע "נזק ראייתי", יש הצדקה להקל עם התובע ולהסיר ממנו את החובה להוכיח את קיומה של רשלנות רפואית, ועל כן עוברת חובת ההוכחה אל הרופא או המוסד הרפואי. על הרופא המטפל להוכיח כעת כי לא היתה מצידו רשלנות רפואית. המדובר בצעד שבמקרים רבים מכריע את גורל התביעה, שכן במצב בו לא קיים תיעוד רפואי - מוצא עצמו הרופא הנתבע ללא אמצעים למעשה להדוף את התביעה. בתי משפט אינם נוטים כמובן לקבל עדויות של רופאים, הנסמכים על זיכרונם בלבד (ולא על תיעוד רפואי רשום), שכן המדובר בעדויות חשודות מעצם טיבן - רופא המטפל בעשרות מטופלים מידי יום אינו מסוגל לזכור פרטים מהותיים אודות הטיפול בכל אחד מהם.
רק לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בבאר-שבע (ת.א. 1440/05) תביעה של גבר, אשר עבר ניתוח בקע מפשעתי, וכתוצאה מסיבוך של הניתוח התנוון אחד מאשכיו. בית המשפט קבע כי קיים מחסור מהותי בתיעוד הרפואי הנוגע לבדיקת התובע בטרם שוחרר מן האשפוז לאחר הניתוח, ודחה את ניסיונות בית החולים והרופאים להשלים את התיעוד החסר באמצעות עדויות בע"פ.
(2) אפשרות נוספת שהזכירו בתי המשפט, הינה להכיר ב"נזק הראייתי" שנגרם למטופל כעילת תביעה עצמאית. כלומר, עצם העובדה כי לא נערך תיעוד רפואי כנדרש, ולא ניתן להגיע לחקר האמת בנוגע לטיפול הרפואי בעקבות כך - גורמת נזק למטופל, והוא זכאי לקבל פיצוי בשל חוסר הוודאות שנגרם לו. כלומר, גם אם בית המשפט יפסוק כי לא היתה רשלנות רפואית בטיפול בנפגע, הרי שעצם העובדה כי מידע רפואי חשוב אבד בשל העדר התיעוד - מקימה לנפגע זכות לפיצויים העומדת בפני עצמה. חשוב להדגיש כי גישה זו הינה גישה חדשנית למדיי, שעדיין לא התקבלה בפה מלא ע"י בתי המשפט בישראל, וככל הנראה - טרם הגיע המקרה המתאים בשערי בית המשפט. לטעמנו, לא יעבור זמן רב עד שתביעות מסוג זה יוכרו בצורה ברורה ע"י בתי המשפט.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
עורך דין לירון אברבך, מוסמך (בעל תואר שני) במשפטים, מתמחה בדיני נזיקין (תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית), דיני מקרקעין, צוואות וירושות, וכן במשפט פלילי וצבאי.
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
